בסוף החופה החתן שובר כוס, וכולם צועקים מזל טוב. ההסבר המוכר ביותר: גם ברגע הכי שמח זוכרים את חורבן בית המקדש בירושלים. על שם הרגע הזה נקרא המותג שלנו.
מאיפה המנהג מגיע
המקור הקדום ביותר הוא בתלמוד (ברכות ל ע״ב עד לא ע״א). מר בריה דרבינא שבר בחתונת בנו כוס יקרה, כי האורחים שמחו יותר מדי. כלומר, בהתחלה המטרה הייתה למתן את השמחה. הקשר לחורבן נוסף מאוחר יותר, יחד עם הפסוק ״אם אשכחך ירושלים תשכח ימיני״. מתי בדיוק נוצר המנהג, לא ידוע בוודאות.
בקהילות רבות אומרים או שרים את הפסוק ממש לפני שבירת הכוס. בחתונה של טיירון וקארן במינכן הזמר שר אותו ב־19:03, קצת פחות משתי דקות לפני שטיירון דרך על הכוס.
איך זה קורה בפועל
עוטפים את הכוס כדי שאף אחד לא ייפצע, בדרך כלל במפית או בבד. אצל טיירון וקארן זה היה נייר אלומיניום. החתן דורך פעם אחת חזק, ובאותו רגע האולם מתפוצץ.
למה קשה לצלם את הרגע הזה
הדריכה נמשכת פחות משנייה ואי אפשר לחזור עליה. בסרט שלנו הנעל של טיירון פוגעת בכוס, ו־0.8 שניות אחר כך האולם מתפרץ. בשביל רגע כזה צריך מצלמה נמוכה ליד הכוס, עוד אחת על הזוג ועוד אחת רחבה על האורחים.